כיכר העיר הוא המקום בו נפגשים לחלוק את השגרה; לשתף זה עם זו ולחלוק זו על זה; המקום בו חווים ביחד את הימים, הלילות והרגעים המכוננים והבלתי נשכחים. גם בימים אלו, בעידן של רשתות החברתיות ושותפות וירטואלית, אין לכיכרות תחליף. אלה ממשיכות לתפקד כמקום המפגש בזמנים בהם צריך להתאחד ולחלוק רגעים משותפים בעלי משמעות: של שמחה, עצב, הזדהות או התנגדות. גם בבניין בזק פעלה בעבר סוג של כיכר מרכזית. מרכזיית טלפונים אשר קישרה בין אנשים ואפשרה העברת אינפורמציה. שוק טכנולוגי של תקשורת אשר פעילותו שיקפה את שגרת היום, ימי החג ואת הימים בהם אירוע חריג הפר שגרה זו. במתחם השוק תפעל כיכר – כיכר המהפכה. במהלך שבוע העיצוב יפעל בחלל מכניזם המייצר הפיכה יומיומית. המהפכות יקודדו לפי צבעים וכל תוכן נוסף (ולעתים עצם קיום ההפיכה חשוב מתכליתה) יוגדר על פי האסתטיקה שתיווצר ופעילות המעצבים שיעבדו בחלל. אלה יתפקדו במשך היום כ-'נותני שירותי עיצוב המתמחים בתחום המהפכות'. בשעות הערב יפעלו בכיכר 'אומני רחוב' אשר ינצלו את הכיכר כדי לומר את דברם.
ניהול אמנותי: טל גור
הפקה: נעמה בוקסנבוים
ייצור והקמה: בעז מנשרי ואור בנפלא
מעצבים: דני הוכברג, שנית אדם, טל אריאל ונעה ריץ׳, תמר לוי וירדן מור, יוחאי עלוש ושחר קדם, נעם גור
