נדמה כי בתרבות הפופולרית – בקולנוע, טלוויזיה, וכמובן בעיצוב – גוברת נוכחותו של העבר כמוקד ייחוס, מקור השראה ופריזמה תרבותית דרכה נבחן ההווה ונבנה העתיד. אולם, בדומה לשימור, נדמה לא פעם כי התרפקות זו על העבר באה על חשבון המבט הפראי קדימה, המתנתק מהגבולות התוחמים את המוכר. במסגרת שיתופי הפעולה עם אקדמיות בשבוע העיצוב ירושלים 2018, הוזמנו שורה של אקדמיות, המפעלים המייצרים את מעצבי העתיד ולפיכך את העתיד עצמו, להגיב על נקודת המבט החסרה קדימה. דרך סדרה של חמישה ״חדרי עתיד״ בגודל אחיד של 20 מ״ר, נוצרים חמישה מבטים מהודקים ומזוהים אל עתיד אפשרי, כל אחד מובל על ידי דיסיפלינה אחרת באקדמיה מובילה אחרת לעיצוב.
חדרי העתיד:
Muthesius Parallax – Muthesius University of Art and Design, Industrial Design, Kiel, Germany
The indispensable method in the past, present and future of schools is the interaction between people. Since we live and work in a digital era this aspect is continuously challenged. The ”Muthesius Parallax” at Jerusalem Design Week 2018 proposes a post-digital, future working room, which is rather a space with a mindset, then an actual room. Our “Future Room” accumulates minds, thoughts and visions. It expresses multiple, parallel existing layers, that display a scenography of our design-process, methods and formats, and most importantly generates an exhibit itself. Through interaction between us, as students of ”Muthesius Parallax” and our visitors, we will create a laboratory around the question: what does the future of schools look like? The Future Room of "Muthesius Parallax" marks the first location of three of a hybrid installation that will be shown, and simultaneously developed, at the Jerusalem Design Week in June 2018, the annual exhibition of Muthesius Art and Design Academy in July 2018 and the 4th Istanbul Design Biennale in September 2018
Seminar by Professor Matylda Krzykowski Initiated with Professor Dr. Annika Frye
Students: Jakob Brand, Katharina Graff, Franziska Schneider, Benjamin Unterluggauer, Alex Niggemeyer, Leon Clausen, Sebastian Kommer, Henrieke Neumeyer, Hansol Kim, Nina Weiß
אלם העתיד – המחלקה לתקשורת חזותית, המרכז האקדמי ויצו חיפה
העתיד יפנה עורף למלים כפי שאנחנו מכירים אותן. ה״חד-״ יפנה את מקומו ל״רב-״. כך החד-כיווני יהיה לרב-ערוצי, החד-מימדי לרב-תרבותי והחד-משמעי לרב-שכבתי. הפרויקט "אלם העתיד" עוסק בגוף האות, המילה והמושג כאלמנט מחבר. זהו מארג של עבודות העוסקות בתצורה, עיצוב ועיבוד של המילה ומשמעותה, בניסיון לטשטש את המבדל, ובחיפוש אחר הדומה. זהו פרויקט על גשרים אפשריים, על סימנים, ומילים, אשר יצוק בהן תוכן החוצה תרבות וזמן ובכך הופך לקרקע של המשותף, המאחה והמנחם. סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית התמודדו עם מילים ומושגים שהיוו בעבר יסודות לתרבות שלמה, ואילו היום הן מילים זולות, קלות לשליפה בשעת הצורך, משופשפות, מכובסות, אשר נטמעות בקלות בשטף החיים הדיגיטליים. כל סטודנט הגיב למילה או מושג שנבחר באופן אקראי עבורו, באמצעיי מחקר ויזואלי. זהו ניסיון לספר את סיפורן של המילים והמושגים הנבחרים. מיתוס, תעודת זהות, חיטה, תופעה ועוד, הינן חלק קטן מארסנל המילים והמושגים שאיתם עבדו הסטודנטים.
מנחים ואוצרים: פרופ׳ טרי שרויאר, מיכל צדרבאום, אסי צירלין וירון שין (ראש המחלקה)
דיגיטל קראפט – המחלקה לצורפות ואופנה, בצלאל
המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל מקיימת רצף היסטורי בן למעלה ממאה שנים של יצירת מתודות קראפט מקומיות, תוך הקפדה על פרקטיקות מסורתיות, במקביל לשאיפה לחדשנות ולשימוש בטכנולוגיות מתקדמות. המחלקה שמה לה למטרה להיות בחוד החנית של הטכנולוגיה, בימים בהם מהפכת הייצור הדיגיטלי בעיצומה, מתוך שאיפה להוביל ולהתוות את הדרך לקראת הטמעת הכלים והמתודולוגיות החדשניות, אל תוך העשיה המסורתית. כך יווצר הקראפט החדש בשדה המקומי והעולמי. התערוכה מאפשרת הצצה לעבר התהליך המחקרי שמתקיים במחלקה זו השנה הרביעית. בתערוכה מוצגים שלבי המחקר של צורה, חומר, מבנה ותפקוד, כפי שהם באים לידי ביטוי בתהליכים חדשים ומרתקים של עבודת יד במרחב הדיגיטלי. בעבודות המוצגות ניתן לראות גנים של עבודת קראפט מסורתית בשילוב מיומנויות טכנולוגיות חדשות של סריקה תלת ממדית, בניית קבצים תלת ממדים, תכנון פרמטרי של מבנים והדפסה בטכנולוגיות SLS, FDM ו SLA. חלק מהעבודות השתתפו בתערוכות בארץ ובעולם והציבו את המחלקה בחזית הטכנולוגית והעיצובית של תחומי התמחותה.
אוצרים: שלי סתת, יוסי פרקש, ירון רונן
סדר יום: טקסטיל מאתמול למחר – המחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר
בעולם בו מיומנויות הופכות לנחלת הכלל וידע מבוזר זורם לכל עבר, איכות המיומנות, הדיוק ורזי המקצוע הולכים ומאבדים מעומקם. יכולת הישרדותם ככלי בידי המעצב, שיתמודד עם אתגרי המחר, נמצאת בסימן שאלה. הפעולה הטקסטילית משמרת מטבעה – תמיד נושאת מטען, זיכרון ותרבות של אלפי שנות אדם. פעולתה של מכונת האריגה המתקדמת ביותר זהה במהותה למיומנות האריגה הידנית הקדומה. מעצב הטקסטיל לעולם ישתמש במסורת העומדת לרשותו כבסיס לשינויים, להקשרים חדשים ומפתיעים ומכאן כוחו. מעצב הטקסטיל פועל כמומחה בתחומו – מדען יוצר, חוקר, מנתח ומרכיב מחדש יסודות, חומרים ומבנים המגיבים לאתגרי התקופה. בהסתכלות לעבר העתיד, הוא ממשיך לפעול במפגשים: בין האדם לסביבתו, לטכנולוגיה, לחפצים המקיפים אותו, ומשמר את הממד הפיזי שתמיד יקשור אותנו חזרה לזמן ולמקום בו אנו חיים. ״חדר העתיד״ של המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר עוסק בשאלות המקצוע. ויטרינה מאורכת מתפקדת כמטריצה, טבלה מחזורית של הצמתים המהווים מרחב פעולה. ייעודה להכיל, לקטלג ולארכב את פועלינו במחלקה והידע הנצבר בה – במיקרו ובמאקרו, ולהציג מבט מעודכן על יסודות המקצוע. באמצעות אריגה, סריגה, הדפסה, ריקמה, ליבוד ועוד, ניתן ליצור אובייקט, לפתור בעיה, להביע עמדה, לספר סיפור. חומרים ומקטעים מתוך עבודות סטודנטים מדגימים את המרחב בו פועל הטקסטיל, בהקשרים מגוונים, בכל תחומי החיים.
אוצרות: דנה בן שלום
ראשות המחלקה: הדס הימלשיין וגלי כנעני
מציגים: סטודנטים מהמחלקה לעיצוב טקסטיל
משתנים – המחלקה לעיצוב תעשייתי, HIT מכון טכנולוגי חולון
משתנים מבקשת לסמן עקרונות החשובים לנו כפרטים וכחברה ולבחון כיצד הם באים לידי ביטוי בחפצים שונים. דרך החפצים נבחן איזו צֵידה חשובה לנו, המעצבים, לקחת איתנו לעתיד כיוצרים המתווים ומושפעים מהשינויים הטכנולוגיים והביוטכנולוגיים שחלים בעולם העיצוב. במציאות של הגירה, אימפריות נחלשות, משאבים מתכלים, אוטומציה גוברת, פערים כלכליים מחריפים, אלימות וגזענות גואות וזהויות לאומיות נזילות, חלק מהמוצגים יעלו שאלות בדבר המשמעות והחשיבות של "חפץ".
כידוע, הנבואה ניתנה לשוטים. עם זאת, כמכשירי דור העתיד של העיצוב אנו רוצים לציידו בעקרונות וכלים לקראת המסע אל העתיד הלא נודע. מנקודת מבט זו אנו מבקשים ליצור נקודת מפגש בין האפשרויות הטמונות בעתיד לניסיון הנצבר בעבר ובהווה, ובד בבד תוהים אם עקרונות וכלים אלה, הנסמכים על הידע שברשותנו על העבר וההווה, אכן תקפים לעתיד ויהיו שימושיים בו.
התערוכה מורכבת משלושה חלקים. האחד, מחשבות ורעיונות שהעלו מרצי ומרצות המחלקה באשר לשאלה מה הם היו רוצים לקחת עימם לעיצוב בעתיד, ולצידם שירים העוסקים בחפצים ובמשמעותם. מתוך המחשבות הללו חולצו עקרונות משותפים – הומניות, גמישות, אחריות, התאמה אישית, קהילה, משמעות, זהות מקומית ועידוד תנועות רדיקליות. השני, מגוון חפצים יומיומיים המקיימים את העקרונות הללו. השלישי, מקבץ פרויקטים של סטודנטים וסטודנטיות במחלקה שעסקו בעקרונות אלו.
אוצרת: גלינה ארבלי