דגן החיטה בוית באזורנו כבר לפני כ 10,000-12,000 שנים והתפשט במהירות ברחבי העולם עד שהפך למרכיב המזון העיקרי בתרבויות רבות, כשהוא מהווה אחת מאבני היסוד למהפכה החקלאית, ולטרנספורמציה הדרמטית שזו חוללה על בני האדם. אולם הקשר בין אותה חיטה אשר ליוותה את האנושות במשך עשרת אלפי שנים, לחיטה שאנו צורכים כיום, רופף. התערבויות גנטיות מסיביות, יש שיטענו למטרות ייעול, ויש שיטענו שלמטרות רווח, שינו את החיטה מן היסוד – מהאופן בו היא נזרעת, מגודלת, מטופלת ומעובדת. אותם זרעים גנטיים, דיללו משמעותית את זני החיטה בהם אנחנו משתמשים. הזנים המודרניים ביצעו למעשה השתלטות יזומה ודחקו הצידה תעשיות חיטה עתיקות ויחד איתן את אותם זני חיטה מקומיים ומסורתיים שהתפתחו במשך אלפי שנים. המיצב ״גורן״ מבקש מהמבקרים לגלות את אותם זנים מסורתיים אשר נקברו בין שיבולי החיטה המתועשת, ולתרום להפצתם ולהחזרתם אל השדות, כשיחד איתם מופצת שאלה פתוחה – האם אחרי אלפי שני של חקלאות אנושית, באמת ניתן להגדיר מהי חיטה ״מהונדסת״ ומהי חיטה ״טבעית״?
גיא משעלי ואדריכל נתי טונקלרוט